פחד יצחק – פרשת חיי שרה

כרך א' | 320 עמ' | כריכה קשה

עיון מעמיק בפרשת חיי שרה חושף את הערך הלאומי והאוניברסלי של קניין מערת המכפלה לדורות ושופך אור על אישיותם הייחודית של יצחק ורבקה וזוגיותם.

ספר זה הוא השלישי בסדרה והוא נקרא "פחד יצחק" משום שפרשיות "חיי שרה" ו"תולדֹת" הן זוג הפרשיות על יצחק אבינו[1]. בפרשת "חיי שרה" נפגשים עם הצד האובייקטיבי של יצחק: מיהו? מהי מדרגת חייו הייחודית? מה החידוש בהופעתו על גבי אברהם אביו? לעומת זאת, פרשת "תולדֹת" עוסקת בצד הסובייקטיבי של אישיותו – כיצד מדרגתו הייחודית מופיעה במהלך הזמן ומאורעותיו? וכיצד מתגלה היא בצדדים המעשיים של החיים?[2].

בנקודה זאת מתעוררת השאלה: אם פרשת "חיי שרה" היא פרשתו של יצחק אבינו, היכן הוא בפרשה?

בפרק הראשון של הפרשה העוסק בקבורת שרה במערת המכפלה, יצחק אבינו כלל אינו מוזכר. אברהם הוא המנצח על כל מלאכת קניין אחוזת הקרקע בארץ. הפרק השני של הפרשה אומנם נוגע ישירות ליצחק – עניין השידוך עם רבקה, אולם גם בו כמעט שאינו מוזכר. אברהם ועבדו הם המנצחים על מלאכת קודש זו. רק בסוף הפרק הארוך כשמגיעה רבקה מוזכר יצחק. ואם חשבנו שלפחות בפרק השלישי ניפגש עימו, הרי שכאן מצפה לנו הפתעה: אברהם נושא את קטורה שיולדת לו שישה בנים. לקראת סיום הפרשה תספר התורה על פטירת אברהם וקבורתו במערת המכפלה, ובסיומה "ואלה תֹלדֹת ישמעאל". שמא טעינו ופרשת "חיי שרה" איננה אחת מפרשיותיו של יצחק אבינו?

לא ולא! יצחק אבינו הוא 'צדיק נסתר', זו מדרגתו וכך הוא מופיע; עניינו להיות דווקא 'מאחורי הקלעים'. דווקא פרשת "חיי שרה" מפגישה אותנו באופן החד ביותר עם אישיותו הנפעלת. הוא איננו פעיל כאברהם אביו, משום שאישיותו נועדה להביע את הצד הנשמתי והסגולי של המציאות.

הנשמה נסתרת היא, ובכל אופן ממסתריה היא מנביעה את כל ההתפתחויות והתהליכים המתרחשים מעל פני השטח. המפגש עם דמותו של יצחק מרומם אותנו להעריך מחדש את המציאות ככזו הנושאת את שם ד' במהותה.

[1] על זוגיות פרשיות התורה עיין שיחות הרב צבי יהודה (בעריכת הרב אבינר) בראשית עמ' 224-223.

[2] על הצד האובייקטיבי והצד הסובייקטיבי שבפרשיות התורה עיין שם עמ' 148-147; 164; 400-399.