עלה אלוהים בתרועה – עיון במזמור מ”ז בתהילים

מזמור זה נאמר שבע פעמים לפני תקיעת השופר בראש השנה. בחוברת תמצאו הסבר מפורט של כל פסוק בו.

סיכום תוכן החוברת

תשובתם של בני קורח הולידה את הניצחון של האמת האלוקית, ובעקבותיו נולד מזמור המבטא את שמחתה של המציאות כשהיא מחוברת לאמת שבה.

המזמור קורא לעמים כולם להתאחד סביב הערכים והאידיאלים האלוקיים ולהביעם בחייהם; לשנות תפיסה ביחס אליהם ולהבין שאינם מדכאים את החיים, אדרבה – הם מולידים את שמחת החיים האמיתית.

היענותם של העמים לקריאה זו תיתכן רק מכוח ההכרה שהאמת האלוקית נעלה מכל מושגי העולם הזה, והעולם במהותו שייך למגמה גדולה ונוראה של אחדות הקודש והחול – שכל חלקי המציאות, אף אלו הגשמיים, יזריחו את אורה האידיאלי של הנשמה.

האנושות תוכל להתרומם להכרות אלו כאשר תלמד להעריץ את עם ישראל הערצה טבעית, מעצם קיומו, ולאחר מכן תעריץ אף את אורחות חייו המוסריים.

רוממותה של האנושות תלויה בשיבתם של ישראל לנחלתם עם קיבוץ הגלויות, ולעיר קודשם – ירושלים. השיבה לירושלים אירעה במלחמת ששת הימים, ולאחריה נדמה כי תהליך הגאולה נעצר. אולם בני קורח נתנבאו שבעומק המציאות מתרחש תהליך שבו כל כוחות החיים הולכים ונטהרים מאנוכיותם. תהליך זה אומנם רצוף משברים וייסורים, אך עתיד להוליד זמרה בלתי פוסקת בעקבות הופעתם השלמה וההרמונית של כל כוחות החיים.

ככל שתהליך זה יתקדם, תלך האנושות ותכיר כי מקור ברכתה הוא שם ד' הנקרא על ישראל, אשר קרבת האלוקים שירשו מאברהם אביהם מבטאת את מהותם האחדותית, המולידה אף את מסירות נפשם על כיבוש הארץ הקדושה.