הסכמת הרב צבי ישראל טאו שליט"א
ב"ה
"קול עלזי חבצלת השרון כי קמו ישני חברון מבשר ואומר" (הושענות להושענא רבה)
"…הביטו אל צור חֻצבתם ואל מקבת בור נֻקרתם,
הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם… " (ישעיה נא א-ב)
רחב ליבי משמחה בראותי את פרי עמלה הגדול, רב המעלה והתולדה של הגברת נורית תחי' גאל-דור, בהמשך מפעלה לחבר ספרים העוסקים בהסברת המקראות, פסוק אחר פסוק, בפרשיות העוסקות באבות האומה, מתוך יראת שמיים וענוה טהורה – הנושאים את פריים בהבנה ישרה, עמוקה ומרוממת ובהסברה נפלאה בפשטי המקראות, ובמדרשי חז"ל, ראשונים ואחרונים. אוספת מכולם כעמיר גֹרנה להיות מזון של דעת וחיים לדור.
דורנו הקם לתחיה באמת אברהם אבינו הוא, ויצחק ויעקב עמו, שרה, רבקה, רחל ולאה הקמים לתחיה בדמותו. "כי קמו ישֵׁני חברון" זוהי ההגדרה הריאלית והמדעית העמוקה של דורנו.
הדרך הסלולה המסורה לנו לעת זו על ידי ישעיהו הנביא להתוודעותנו החיה לגודל האמת שבנו, הִנָה בהתבוננות הרצינית, המעמיקה בציורי התורה וגדולי הדורות, מוֹסרֶיהַ, בדמותם הגדולה והענקית של אבותינו, השזורה בכל פעולותיהם, שהִנָה באמת התבוננות בנו עצמנו.
"הביטו אל צור חֻצבתם ואל מקבת בור נֻקרתם" כהתוודעות לאיכותה של אבן יקרה בהתבוננות בַּצור, בַּמחצב ממנו קורצה. כל נימה מעומק הטהרה וגודל הרוממות שבחייהם של האבות אשר מגלים אנו בתורה, הנה בעצמה גילוי של קומה שלמה, חיה, של ענקיות טהורה הטבועה בתוכנו ובאופיינו, הדור כולו.
פריצת דרך גדולה הינם ספרים אלה בנתיבות הוראת רוחה של האומה לרבים. ראויים הם להיות מן השורה הראשונה בספרי הוראת התורה למורים ומתוך כך לתלמידים בכל אתר, להזיל טל של חיים מתוכנם ומן הגישה מלאת הענוה הטהורה השזורה בהם לגדולי התורה בעם ישראל לדורותיו. לגדל דור יראי שמו, אוהבי תורתו ועמו.
אולם גם הרבה מעבר לכך –
חובה גדולה היא המוטלת עלינו להכין עצמנו לַעת אותה אנו מקווים, בה יופיע בעם ישראל גודל צימאונו לתורת אמת ולחיי אמת הנטועים בו, להכין מבעוד מועד, באופן שיטתי, ספרות חינוכית שלמה ורחבה, עמוקה בתכניה ובהירה בהסברתה, תוכנית לימוד לאומה המבקשת את אלוקיה בקרבה, לאור תורת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ובנו, רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" (ישעיה יב ג) "ותקבלון אולפו חדת בחדוא מבחירי צדיקיא" (תרגום שם).
"עתידה בת קול להיות מפוצצת באהלי צדיקים: מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו (ירושלמי שבת ו ט). יתן הקב"ה משכורתה של המְחברת שלמה שיהא מפעלה זה מושך עצמו ואחר עמו, בספרות רצינית ועמוקה שתקום, כשיטה לימודית שלמה הראויה בעמקותה, ובתוספת כוח להגדיל מפעלה ולהאדירו בספרים רבים נוספים שיהוו יחד אבן יקרה וחשובה בבניין האומה בתחיית רוחה.
כתפילת
צבי ישראל טאו
הסכמת הרב משה בלייכר שליט"א
ראש ישיבת "שבי חברון"
עונג רב מילא את לבבי ולבב רעייתי שתחי' ללמוד את הדברים הנפלאים אשר כתבה נורית גאלדור, ששנים רבות דנה עמנו בביאורה ולימודה של תורת אלוקים חיים.
מקובלנו מפי רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל כי יש סדר אלוקי פנימי אידאלי לכל מהלכיה של התורה, וככל שנתרומם יותר להיפגש עם סדר זה, כך נוכל להבין את התורה לעומקה, ומתוך המאור החי שבתוכה – לבאר גם את פשטי המקראות. מבט זה מפגיש אותנו עם הגובה האמיתי של אבות האומה ואמותיה, אשר כדברי הרמב"ם, בסוף מורה-נבוכים (ח"ג פ' נא), היו דבקים בקב"ה בכל מעשיהם והם מרכבה לשכינה. כל מגמתם היתה להעמיד "אומה שתדע את ד' ותעבדהו". וכך הם גם דברי הרב קוק זצ"ל על הגמרא "אין קורין אבות אלא לשלשה" (ברכות טז ע"ב). שכל מגמתם היתה להעמיד את עם ישראל ולכן הם קרויים אבות.
מבט זה נוסך בנו את העוז והרוממות לראות באבות ובכל דרכי חייהם את התוכן האלוקי הקדוש והמרומם, ומתוך כך אנו יודעים להיכן שואפת האומה הישראלית לנשא את עצמה ואת העמים כולם.
"הביטו אל צור חֻצבתם ואל מקבת בור נֻקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" (ישעיה נא א-ב). המבט אל האבות – מתוך הכרה כי הם כולם יחד תקוותו של העולם, ומן הגובה שלהם מאירים הם לנו את החיים ואת המציאות כולה באור חדש – הוא המבט שבו התבונן עם ישראל בכל דורותיו אל אבות ואמהות האומה, והוא המבט אשר נושא את כל מגמת הגאולה בדורנו – "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה". זכירת חסדי אבות ורוממות האהבה האלוקית שלהם, מבטאת את האמת הפנימית הטמונה בתכונתם של הבנים והיא מרוממת את הבנים למדרגת הגאולה.
לעומת המבט הגמדי של אלה אשר אינם יודעים לראות את עומק התוכן והאצילות העליונה המתגלה בפרטי מהלכי חייהם הממשיים והטבעיים של האבות, עומד ספר מופלא זה, ההולך בדרכי רבותינו ומבאר ביאור חדש את עומק מגמת האבות, מתוך דקדקנות מופלאה בפשטי המקראות, בדרכי ביאורי המפרשים שבמשך הדורות ובדברי חז"ל אשר דבריהם קודש קודשים. מתוך ארג מופלא זה מתבאר פשט חדש, ממשי, מאיר ומרומם.
מן הסדר האלוקי והחי נראים כל האיברים מבוארים ומאירים את נתיבי חיינו, בדור שכולו צימאון לרוממות, בדור שכולו שואף לחיי קודש של גאולת ישראל.
ראוי ספר נפלא זה שיהיה בכל בית בישראל שיהגו בו זקנים ונערים יחדיו, שמורים ומורות ילכו לאורו, ומתוך כך יתפתחו דרכי חשיבה בצורה בריאה ומרוממת בהבנה ובמפגש עם הגודל האלוקי המופיע באבותינו ואמותינו. כך ירוו גם התלמידים רוב נחת ורוממות, וצימאון הדעת יתמלא במים חיים ממעייני הישועה, מתורה של גאולה הנישאת מהכרת כוח החיים הכללי השב ומופיע וחי בדורנו, דור של חזרת תהיית נשמתה הכללית של האומה.
רוב ברכות לנורית ובעלה ערן, על עבודתם המסורה ועל ספר נפלא זה. יהי רצון שהקב"ה ימלא משאלותיהם לטובה, ושפע של רוממות יצמח לדורנו מספר זה ורבים שכמותו, וטל חיים ממקור החיים יזל על דורנו צמא החיים והישועה לעילוי כבודו של הקב"ה ולרוממות קרנם של ישראל בימינו אלה.
משה בלייכר
עיר האבות חברון
הסכמת הרב דוד לאו שליט"א

הסכמת הרב שלמה אבינר שליט"א

הסכמת הרב שמואל אליהו שליט"א

הסכמת הרב נחום נריה שליט"א

הסכמת הרב יהושע שלמה ון-דייק שליט"א
שלום רב לאוהבי תורתך
עברתי על חלק גדול מגליונות הספר "קמה אלומתי" של הרבנית נורית גאל-דור הי"ו לבקשתה. ואע"פ שאיני כדאי וראוי לתת הסכמות או ברכות, מכל מקום מפני חביבות הספר וערכו היקר נעתרתי לבקשה. בקוראי את הספר שמח ליבי ונתפעלתי מאוד על פירוש מקיף ועיוני לפרשת מקץ.
הספר הנ"ל, בנוסף לספרים רבים שכבר פורסמו על ידה, הינו מפירותיה של תורת ארץ ישראל, העוסק בביאור פשטי הפסוקים בד בבד עם ההבנה הפנימית האמונית הכוללת בבחינת "תורת ד' תמימה משיבת נפש", וכדברי רבנו הרצי"ה קוק זצ"ל שביאר, שכשהיא תמימה ושלמה – הרי היא משיבת נפש.
בדרך כלל ישנם ספרים רבים העוסקים ברעיונות הגדולים הנדלים מפרשיות התורה או ספרים העוסקים בביאור פרטני של פשוטי הפסוקים. והנה לפנינו מעשה אומן ממש, העוסק בשניהם יחד, וחובר בין הפרטים והקשיים בכתוב לבין ההבנה האמונית המקיפה והכוללת כדרכה של התורה הגואלת.
ולכל פרק ונושא שזורים כהקדמה שאלות מנחות המסקרנות את עיני הקורא.
דוד המלך ע"ה כתב בתהילים: "לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם", וקשה, לכאורה היה צריך להיות כתוב: 'בואו בנים שמעו לי' ? ומבאר מרן הרב קוק זצ"ל בספר 'עולת ראיה' (ח"ב עמוד ס"ה) שבכדי לשמוע את דבר ד', יש ללכת, להתאמץ ולעמול בכדי לרכוש קנין תורה. ולדברי תורה יש להתרומם ולהתעלות ולכופף עצמנו לגדולתה וקדושתה של התורה ולא להנמיך את התורה אלינו.
וכתב רבי מנחם רקאנטי בספר 'טעמי המצוות' (עמוד ב'): "בכל מקום בתורה שתוכל לעלות המעשה ההוא או המצווה ההיא אל דבר עליוני ממנו – העלהו, ואז טוב לך".
בספר זה ניכרת מאוד הדרכה זו של רבותינו, ותוך כדי הלימוד בספר מורגש מאוד היחס הראוי לגדולי הדורות כדברי חז"ל בגמרא בשבת (קיב:) שראשונים כמלאכים, וכל הדברים מלווים במקורות חז"ל, ראשונים גם אחרונים, וביחוד רוחו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הרואה לדור התחיה חופף על הכתובים, בבחינת תורה שיש לה בית אב, שהיא ורק היא נקראת תורה (עיין ירושלמי פסחים פרק ו' הלכה א').
ספר זה עוסק רבות בעניינו של יוסף הצדיק, וכתב מרן הרב קוק זצ"ל: "והנה כל ישראל נקראו יוסף (ע"ש הפסוק "נהג כצאן יוסף") להורות שמקרים של יוסף נוגעים בפעולותיהם מאוד לכלל ישראל" (מדבר שור עמוד ע').
לכן יש בספר הזה להאיר באור יקרות את נתיבות דרכנו בעת גאולתנו המופיעה לעינינו קמעא קמעא, בחסדי ד', וכדברי המדרש תנחומא (ויגש י'): "כל צרות שאירעו ליוסף אירע לציון…ומה שאירע ליוסף טובות אירע לציון טובות". וב"ה אנו רואים את יד ד' הנטויה עלינו לטובה, ומתפללים להתקיימות הפסוק: "יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם" (דברים א' י"א).
והנני לברך את המחברת, ברכת הדיוט, שתזכה לברך על המוגמר, וחפץ ד' בידה יצליח להוסיף עוד כהנה וכהנה, ויפוצו מעינותיה חוצה, לרומם את בני עמנו בתקופת גאולתנו, לאורך ימים ושנים טובות, עד "מלאה הארץ דעה את ד'" במהרה בימינו אמן.
הסכמת הרב יוסף זיני שליט"א
מכתב ברכה
הובא לפני ספר שלם על פרשת שמות, מוסברת ומבוארת בטוב טעם ודעת.
הספר מלא וגדוש חידושים וערכים עמוקים, פרי עמלה של הגברת נורית גאל-דור
שאף על פי שאינני מכירה ורק שמעתי עליה,
נראה מעמלה שזכתה לספוג מתורתו של הרב משה בלייכר שליט"א, ראש ישיבת "שבי חברון".
ישלח לו ד' רפואה שלמה ויחזירהו לאיתנו הראשון.
הנני ממליץ לכל אוהב תורה ובמיוחד למורים ולמורות להתבשם מגישה זו לתורתנו הקדושה,
ומברך את המחברת שתזכה להמשיך בפועלה החשוב מאוד
ושתתמיד לשמש ולהקשיב לגדולי רבותינו על מנת להאיר את כל אופקינו באור האמִתי
של מקורותינו האלוקיים.
בברכה
הרב יוסף זיני
ראש ישיבת "אדר היקר", אשדוד.
י"ב במר חשוון התשע"ו
הסכמת הרב יוסף קלנר שליט"א

הסכמת הרב אהרון אגל טל שליט"א
בס"ד ח' אב תשע"ג
לכל המעונין,
אני מבקש בזאת להמליץ בחום על מפעלה החינוכי של הגב' נורית גאל דור.
גב' גאל-דור העמיסה על שכמה את אחת ממשימות הדור ההכרחיות ביותר –
להעמיד את התנ"ך ולימודו בקרן אורה.
לימודה של נורית מבוסס על חקר מעמיק ורחב היקף במפרשי התנ"ך ובדברי חז"ל
ובהעמקה יוצאת דופן היא חורזת את תובנותיה לכלל מערכת קוהרנטית המעניקה חדשנות
ומימד של עומק רב לתנ"ך.
נורית הינה בעלת הכשרה תורנית ואקדמית והיא בהחלט נמנית על השורה הראשונה של מלמדי התנ"ך בארץ כיום.
כמי שנטל חלק במפעלה, בהגהת אחד מספריה, אני מעיד על רוחב דעת לא מצוי
שיש בו כדי לחדש הבנה חדשה לתלמידי חכמים , למורים ולכלל העם.
מהיכרות רבת שנים אני משוכנע שיש בידה להוציא לפועל את תכניותיה הרבות בהוראת התנ"ך.
בברכה,
הרב אהרון אגל טל,
מנהל חינוכי, ראש יהודי
פני חבר 65 ד.נ. הרב חברון
הסכמת הרב אברהם יצחק שורץ שליט"א
מכתב ברכה
בסייד, כייז סיון ה' תשפייה
המשנה במסכת אבות (פרק ד' משנה ו) אומרת: "כל המכבד את התורה גופו מכובד על
הבריות". איך מכבדים את התורה?
מפרש רבנו עובדיה מברטנורא: "יהדורש החסרות והיתרות שבתורה ומראה טעם על כל
קוץ וקוץ לומר שאין בה דבר לבטלה, אין לך כבוד תורה גדול מזה". האכפתיות מכל
מילה, מכל אות וטעם- זהו הכבוד הגדול ביותר.
לדעת איזה ערך עצום יש לכל אות ומילה. ללמוד בעיון את הטעם העמוק של הדברים.
עברתי בין בתריו של ספר זה, יינזיר אחיויי והתרשמתי מאוד ממלאכת מחשבת
שנעשתה בו ע"י ני גאל דור.
לימוד מעמיק על פי דרשות חז"ל והמפרשים, ראשונים ואחרונים, והבנה ישרה בעומק
הכתובים.
יהי רצון שיעסקו בתורה מתוך ספר זה והבנתו העמוקה. ויבורכו הכותבים שתהא תורתם מתפשטת בעולם, מתוך צאצאיהם כולם וכל המתברכים מתורתם.
הרב אברהם יצחק שורץ
רב העיר
קרית ארבע חברון ת"ו
הסכמת הרבנית נאורה בלייכר תליט"א
בס"ד ח' אב תשע"ג
לכל מאן דבעי!
הנדון: מפעלה הכביר של הגב' נורית גאל-דור
דורנו דור עם נשמה גדולה, דור אשר האידאל של הופעת הכלל החל להתעורר בו עם הופעתו של הרצל.
מתוך דחיפה אלוקית שבנו לארצנו והקמנו את מדינת ישראל אשר כסא ד' כסאה.
בנינו, נטענו עצים והפרחנו את השממה, ביססנו את הקומה החומרית של האומה ואנו בעיצומו של תהליך הקמת הקומה הרוחנית שלה; הקומה בה עם ישראל יתוודע לגודל סגולת נשמתו.
הנביא ישעיהו קורא: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם". הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר שאנו לומדים על אבות ואימהות האומה כדי לדעת מי אנחנו, כי הם במפעל חייהם הנעלה הורישו לנו את תורתם ומידותיהם. הרב קוק במאמר הדור אומר כי כל הכפירה שהתחוללה בראשית הציונות נולדה מכיוון שפועליה שאפו לאידאלים גדולים וחשבו כי ההתעסקות בפרטי המצוות מצמצמת אותם. לכן הרב קוק קרא להצמיח תלמידי חכמים דגולים שילמדו איך כל האידאלים הגדולים מצויים בתורה וכיצד כל הפרטים מוציאים אותם לפועל. לשם כך יש ללמוד את התורה בגדלות וברוחב דעת על גבי כל מורשת לימוד התורה של העבר, של תלמידי החכמים שבכל הדורות.
הגב' נורית גאל-דור הנכבדה זוכה לסיעתא דשמיא גדולה לחבר את הלומד אל גודל חזונה של התורה דרך פשט הכתוב ודרך חז"ל ופרשני הדורות הקודמים. ספריה נותנים מענה לקריאת הרב קוק אל תלמידי החכמים. ספריה הם כסולם יעקב שראשו מגיע השמימה ורגליו מוצבות ארצה. כל הרעיונות הנשגבים מעוגנים בפשט התורה ובפרשנות שלאורך ההיסטוריה.
זכות גדולה היא לאפשר לה לפתח את מפעלה החינוכי המזקיק שעות רבות של לימוד. דבריה נכתבים בשפה ברורה ונעימה כך שהם שווים לכל נפש. ברור מעל כל ספק שמפעלה עוד ישא פירות ענפים בע"ה.
בברכה
הרבנית נאורה בלייכר, אשת ראש ישיבת 'שבי חברון"
לשעבר אסיסנטית של ראש מכללת בית וגן הרב קופרמן שליט"א
ומנהלת "לקוממיות" מרכז לתודעת ישראל ולאומיותו שעל יד ישיבת 'שבי חברון'.
רח' יצחק נִסים 39, חומת שמואל ירושלים.
